"אי-הרוויה של המרחב העירוני שאמורים לכונן את כלל הזהב של כל פרוייקט שיקום או חידוש עירוני כיום. אי הרוויה אינו נעוץ בנטישת מרחבים בתוליים או פראיים, אלא בבנייה בהתאם לסטרוקטורות כאלה שאפשרויות חדשות, פונקציונליות ואסטתטיות באחת, עשויות להעשיר לאין ערוך בעודן משמרות, לייסד בעודן מגנות, לשמור על נחלת האבות בחיים מבלי לצמצם את העיר למוזיאון או למקום קבורה מונומנטלי..".   (ז'אק דרידה / "דורות של עיר, זיכרון, נבואה, אחריות").

​

אני מפרש את אותה אי-הרוויה עליה מדבר ג’אק דרידה כאותם מקומות אשר העיר אינה תלויה בהם לצורך קיומה והתנהלותה היום יומית, הם מקומות הנשארים ללא הגדרה במרחב העירוני ובכך ניתן להגדירם כחללים ריקים. מקומות אלו מעצם היותם חסרי הגדרה מאפשרים ליצוק לתוכם תוכן חדש, שונה וגמיש, הם מאפשרים לסיטואציות והתרחשיות חדשות להיכנס ולמלא אותם, סיטואציות אלו הן בסיס חיוני לקיומה של העירוניות והתפתחותה הבריא של העיר. כיום ישנה מגמת עיור ההולכת וגדלה אשר בעקבותיה עולה הצורך לצופף את הערים הקיימות מבפנים.

 

הפרויקט בא לבוחן כיצד אנו יכולים לצופף פנימה את העיר מתוך הבנה, חשיבה והתייחסות לאותם חללים ריקים המייצרים את אי הרוויה עליה מדבר דרידה.

 

כמקרה מבחן נבחר אזור מבואות יפו (אצטדיון בלומפילד והאקדמית תל אביב - יפו), אזור זה הוא דוגמא ייחודית לשקיעתו של מתחם גדול בלבה של עיר, הוא זכה להזנחה רבה במהלך השנים כאשר תל אביב התרכזה בפיתוח חלקה הצפוני ומרכזה.

 

כיום הוא משמש בעיקר למלאכה ולשירותים דוגמת נגריות מוסכים מסגריות וכו '. הוא נטול כמעט לחלוטין ממבני מגורים ואוכלוסייתו דלילה, שימושים שוליים וירודים מנצלים את החללים הריקים הנוצרים בו ,והוא רחוק מעינו של החוק. מדובר ב"חור שחור" וגדול המוקף באזורים עירוניים המראים סימני שיקום ושיפור בעוד בעצמו הולך ומידרדר.

 

כצעד ראשוני חילקתי את האזור ל”מקרו” בלוקים על בסיס הגריד הקיים של הצירים הראשיים, כאשר לכל בלוק קיימת נקודת מרכז. לאחר מכן היה לי חשוב ליצור גריד חדש של צירים משניים היודע לחבר את האזור לחלקה הצפוני של העיר בכדי שאלו ידעו להזין אחד את השני וליצור סדר להתפתחות עתידית של אותו אזור.

 

 

כצעד משני בחרתי להתמקד בבלוק המכיל את אצטדיון בלומפילד שבדומה לאצטדיונים רבים בעולם נמצא במרכזה של העיר, הוא אינו מהווה חלק מהרקמה העירונית ונתפס כנטע זר. האצטדיון מעצם היותו מונומט עירוני מתפקד כמחולל של הבלוק כאשר הדפנות שלו  מגדירות מחדש את הגן הסמוך וחיבור לשדרות ירושלים, רצועת בינוי נוספת שבחרתי לייצר נותנת דופן חדשה לגן ומייצרת רחוב חדש המכניס את שדרות ירושלים לתוך הבלוק.