רחוב ויצמן בכפר סבא הוא הרחוב הראשי של העיר. הרחוב תוכנן להיות הציר המרכזי והמסחרי של העיר. כך שבקומת הקרקע מסחר ובקומות העליונות מגורים. כיום, הרחוב אינו מתפקד כבעבר. עם הופעת הקניונים ב-20 שנה האחרונות הרחוב ירד מגדולתו והוא אינו שוקק חיים כבעבר.

​

הרחוב- קיים נתק מוחלט בין חלקיו של הרחוב ובין העוברים ושבים בו.  הרחוב היום נתפס בעיקר כ"דרך" לכלי רכב. ישנה תחושה שהרחוב הפך לכביש.

 המרחב הציבורי- בסמוך לרחוב קיים מרחב ציבורי גדול שהוא המרכז העירוני של העיר.במרכז העירוני נמצא קניון ערים, היכל התרבות, כיכר העיר והקונסרבטוריון. המרכז גם הוא אינו מתפקד אין קשר של ממש בין המקומות ובנוסף אין קשר בינו לבין הרחוב.למרות שהוא נמצא בסמוך אל הרחוב הוא מנותק ממנו לחלוטין. במקום להוות מימד נוסף של הרחוב יוצר ריק בעיר.

 פרטי ציבורי-  אין עירוב של ממש בין המימד הפרטי לציבורי ברחוב . המגורים מנותקים ממנו והכניסה אליהם מהרחובות האחוריים. נוצר מצב שאין צורך למי שמתגורר ברחוב להגיע אליו כלל.

 

במסגרת הפרוייקט ניסיתי להחיות את הרחוב ואת המרכז העירוני הקיים יחדיו. על מנת שהרחוב יחזור לתפקד ניסיתי לחברו אל המרכז העירוני וליצור מהם מקום אחד.

 

בתהליך העבודה בדקתי מה הגבול של הרחוב, לא רק באורכו אלא גם בעומקו.ניסיתי לבדוק את תחום הרחוב החדש והאם יכול להפוך מליניארי ושמרני למקום חדש.הרחוב הופך מדרך למקום. ניסיתי לבדוק כיצד המרחב הציבורי צריך להתקיים האם יכול להמשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית עם מבני 

ציבור מנותקים אחד מהשני או שיש צורך במערך חדש עם סינרגיה ביניהם , בין הרחוב ובין המימד הפרטי.

 

הרחוב כעת, מקבל עומק חדש על מנת להפוך למקום. הרחוב החדש הופך לחלק מהמרחב הציבורי הקיים, והמרחב הציבורי הופך לחלק מהרחוב. התנועה החדשה יוצרת עניין, מקריות ומעמיקה את תנועת הרחוב. המימד הפרטי של המגורים שולח שלוחות אל המרחב הציבורי, והציבוריות מתקרבת אל הרחוב עצמו.