מעל 370 אלף רכבים נוספו לכבישי הארץ בשנה האחרונה!

הטופולוגיה של הערים שלנו וכיצד אנו משתמשים בהן השתנתה במשך השנים, הכביש הבין עירוני נהיה רחב יותר והרחובות נהיות מתעגלים וצרים יותר,ההפרדה בין עסקים- מגורים- מסחר גרמה לכך ש המכוניות יהיו הכרחיות כדי להגיע ממקום למקום. העיר נהייתה מקום לא נעים והעדפת המגורים בפרוורים הפכה לאטרקטיבית יותר. זה יצר את התופעה של ה״השתרעות הפרוורית״, דבר זה הוביל לבנייה של הרבה תשתיות חדשות התורמות בעצם ליצירת ה״אזורים האבודים״.

 

התחלתי את הפרויקט שלי מדרך מס׳ 481  או כמו שכולם מכירים אותה דרך ז׳בוטינסקי. היא אחד הצירים המרכזיים בגוש דן.

התוואי שלה עובר ב-4 ערים מרכזיות תל -אביב, רמת -גן, בני -ברק ופתח -תקווה .

 

מטרת הפרויקט שלי היא לחשוב מחדש על האופן שבו אנו מתכננים את הערים שלנו, כאשר הם נפגשים עם כבישים מהירים או צמתים.

באזור מאוד ספציפי לאורך דרך ז׳בוטינסקי מצאתי מקום העונה על כל הקריטריונים שיצרתי עבור ה״אזור האבוד״

 

הפרויקט שלי מציע בניין רב תפקודי אשר מתפשט על השטח הסובב של צומת גאה. אחת המטרות היא לתכנן ולעצב מקום עם הקשר, מקום בעל סממן. מקום שיודע להיות לא רק גלובלי בגלל הנוכחות של הכביש, אלא גם מקומי על ידי התייחסות לאזור שבו הוא מתוכנן. הפרופורציות של המתחם הן הדרגתיות כאשר ככול שמתקרבים לצומת כך גובה המבנה עולה. קומת הקרקע של המבנה תהיה פתוחה או תעמוד לשימוש הציבור. כך על ידי תכנון וטיפול בנקודת מפגש  אלה האזורים האבודים יפסיקו להיות אנונימיים ויהיו מזוהים יותר על ידי תכנון מסוג זה שישמש כציוני דרך.