החצר החדשה/ מיקום: בני ברק

הדר בודרה

בעודה מוקפת בערים חילוניות ובעלת צביון חרדי דתי מתבדלת בני ברק במישורים רבים מסביבתה הן במישור התרבותי , כלכלי וחברתי. 

התבדלותה הביאו אותה להיות מנותקת במידה מסויימת ממטרופולין תל אביב והפכה אותה להיות לאחת המובלעות התרבותיות המרכזיות בחברה הישראלית. 

בשנים האחרונות כתוצאה מהתפתחות אזור התעשייה שבצפונה והתחזקותו של רח’ רבי עקיבא הופכת בני ברק למרכז עסקי כל ישראלי , מה שמאפשר אליה כניסה 

של אוכלוסיה שאיננה חרדית במהלך שעות היום . הרצון של בני ברק להישאר כישות חברתית מכונסת ומסוגרת יוצר קונפליקט יחד עם הרצון שלה להשתייך למערכת פונקציונלית מזינה שמנצלת את יתרונות המיקום הטוריטרייאלים שלה. 

בעוד כעשור אוכלוסיית העיר תכפיל את עצמה - התכנסותה האורבנית והרצון לשמר את זהותה הדתית איננה מאפשרים לה לצאת מהגבולות של עצמה ולכן היא גדלה פנימה - כיצד תיתן העיר מענה לאוכלוסיה שהולכת וגדלה ותצליח לשמר את זהותה יחד עם האוכלוסיה החיצונית הפולשת אל גבולותיה ? 

לצד התהליכים והתמורות החלים על אוכלוסיה זו בפתחה של המאה ה21 נשאלת השאלה - מהי דמותה העתידית של בני ברק? 

כיצד בני ברק נפגשת עם האוכלוסיה השונה הנכנסת אל חומותיה ושומרת על זהותה הדתית ומתאימה את עצמה לשינויים הללו תוך כדי מתן פתרונות לשינויים החלים על האוכלוסיה שלה  . 

נקודת ההתערבות והמבחן היא לאורך רחוב רבי עקיבא - המשמש כרחוב המרכזי של העיר וכנקודת מפגש בין שתי האוכלוסיות השונות, הציבור החרדי והציבור החילוני מבחוץ. שאיפתי בעבור אתר זה - היא  ליצור מרחב היכול להכיל את שתי הסיטואציות ולקיים מערכת יחסים בין שתי הישויות על ידי יצירת  מרחב עירוני חדש המצליח לשמר את עולם הערכים תוך כדי מתן מענה לגידול האוכלוסיה והרצון שלה כקהילה להמשיך ולהיבדל.

נקודת המוצא לפרויקט התחילה מהצורך האישי ליצור תכנון המתייחס באופן ביקורתי לרבדיו השונים של מקום והצעת תשתית אורבאנית שיודעת להתפתח בהקבלה לקצב גידול האולוסייה, מתגברת על מכשול מוכר בבני ברק - פסק הלכה האוסר על שימוש במעלית שבת ובכך הגבלת הבניה עד היום לבניה של עד 4 קומות סה”כ. 

הפרוייקט מציע תשתית המתבססת על המבנים הקיימים בעיר והוספה של שכבות בניה על פניהם. הרעיון המרכזי הוא הכפלת נפח הבינוי בעיר ו“שכפול” של קומת 

הרחוב הציבורי ומיקומו בקומה חמישית ומעליה עוד 4 שכבות מגורים. במרכז הרחוב העליון ממוקם בית הכנסת , שהוא מרכזו הרוחני של האדם, ובכך משחרר את האדם המתגורר בעיר בתלות בקרקע בזמן השבת ויוצר טווח של תנועה בין 1-4 קומות לבית הכנסת מכל אחת  מקומות המגורים בבלוק. 

החצר החדשה:

כחלק מהמחקר על תנועת החסידות , בחנתי את יחסם של חברי הקהילה אל המגורים - הבית וכן את יחסם לחצר החסידית - רבים מחברי הקהילה יקשרו את הבית 

עם החצר והארגונים הכלולים בה.למעשה, הבית הוא הישיבה והישיבה היא הבית. 

לדעתי, להיות בבית פירושו להיות קרוב לדברים החשובים באמת. וכאשר בוחנים את יחסם של חברי הקהילה אל המגורים , ניתן לומר שעל מנת ליצור משכן מגורים לקהילה 

יש צורך לכלול בבסיסו את המרכז הרוחני המשמעותי של האדם החסידי על מנת לתת תחושה של מקום. המוטיב לתכנון המגורים הוא ברוח ה”חצר החסידית” - מבנה הארגוני 

של המגורים הוא סביב מרכזי הדת והקודש של האוכלוסיה וכן התנועה סביבם היא היקפית . בית הכנסת הוא במרכז הבלוק והמגורים מקיפים אותו. 

על מנת ליצור את התלות בין שתי הסיטואציות ישנה מערכת של דפנות המשמשות לחללי התפילה ומדרש המייצרות את הקשר בין המגורים לבית הכנסת , 

התנועה והאור המחבר בין שני המרחבים יוצר תלות בניהם.