הפרוייקט שלי מתעסק בחקר תופעת השוליים ניתוחה והנכחתה.

במקום שישנה חברה המתפתחת בצורה קיצונית הדורסת את החלש,  ומנגד הממסד מתעלם, בכדי לספק את בעלי ההון, נזרקים לשוליים השאריות שמפריעות בדרך.

בשוליים, שלא מדברים עליהם, ישנה תופעה שבה מתקיימים מספר מופעים המאפשרים חירות מסויימת.

 

"הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב 

הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות

הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים

ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון הלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל

כלום לא קורה פה

כלום לא קורה פה

הכל שקט, הכל שקט " (כלום לא עצוב/ אביתר בנאי)

 

בפרוייקט, אני מנסה לייצר מערכת של מקומות חדשים, בתוך אתרים/חללים שאני מזהה בין, על ובתוך מבנים קיימים, אשר מאפשרים התקיימות של תופעת השוליים עליה אני מדברת.

 תופעת השוליים לתפיסתי מכילה את כל הספקטרום המגדרי, הסוציו-אקונומי וחברתי לצורותיו השונות. ניתן לראות מופעי מוסיקת רחוב, אומני גרפיטי, ציירים, הומלסים, ילדים אבודים, נפגעי אלימות גם יחד המוצאים זה בחיקו של אחר מקום מפלט.

 תכנון המקומות החדשים מתבסס על סד כלים שיצרתי (כל מקרה לגופו), המתנהגים כמו טפילים למבנים, נכנסים לתוכם, משנים אותם והולכים, תוך נסיון לפנות מקום לשלויים ולהחדירם למבנים ולחברה. הפעולה הזו יכולה להתקיים רק לאחר הבנה וחקירת התרבות מתוך תפישה שאם אתערב או ״אעשה״ יותר מידי אני אעלים את המהות ההתחלתית וההכרחית להיווצרות המקום.

 

באתרים אלו אני מנסה לייצר תחושת זמניות, לתכנן לסיטואציה מסוימת שקמה לזמן קצוב, מחומרים ומבניות משתנה, שיתרמו לתחושה הקלילה והחתרנית המאפיינת את התרבות הנ״ל המאופיינת בכך שהם נכנסים למקומות ומנכסים אותם לעצמם לתקופה. ההנכחה של המעשה עצמו, יצירת סיטואציה המשאירה אחריה, ופירוק החללים משאיר "צלקת" וזכרון למה שהיה כמעשה גרילה. פירוק המבנים מרבד ומייצר מימד נוסף לתופעת השוליים.

 

המקומות בהם ההתערבות מתרחשת הינם פוטנציאל להתקיימות תרבות השוליים שאותו סיווגתי על בסיס מאמרים המנסים לחזות מקומות המועדים לפורענות על בסיס ניתוח ארכיטקטוני (כגון: חזיתות אטומות, הזנחה, תאורה, נפחים  וכו'). המקומות משרים אווירה לא בטוחה ונעימה, ועל ידי ההתערבות יהפוכו לבטוחים ונעימים יותר.

העלאתם למודעות, והפניית הזרקור אליהם במעין מעשה מחאה יגרמו להתעניינות ושימושיות ולא לנטישתם והזנחתם.  מעשה זה נועד לבלום את ההתנהגות השלילית ולהעצים את החוזקות של מרחבים אלה הנותנים לאירוע מקום להתקיים.         

 

הפרוייקט מעלה שאלות חברתיות רבות המנסות לקבל מענה מענה ע"י תכנון מרחבים ארכיטקטונים. מה גורם לתופעת השוליים להתקיים? אילו ערכים הייתי מבקשת ליצור? איך מנצלים מקומות שיאפשרו התגודדות ספונטנית? האם ניתן בעזרת שפה אדריכלית לאפשר קיום של מקומות מסוג כזה? איך לייצר תרבות טובה יותר דרך המקומות - הכי נמוכים של העיר?

 

"מתכננים ומעצבים עירוניים צריכים להשתמש בדמיון שלהם כדי לאפשר לתושבים להפוך ליוצרים אקטיביים של עירוניות יותר אינטגרטיבית ודינמית בעיר שעובדת עבורם ולא נגדם" (האם תכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית? מתוך אורבנולוגיה / טלי חתוקה).