הפרוייקט עוסק בחיבור בין ישן וחדש. כיצד יש להתייחס למבנה ישן ומה הדרכים שבהן אפשר להעצים אותו על ידי מבנה חדש. 

כמקרה מבחן בחרתי את מתחם שערי צדק בירושלים.

הפרוייקט מורכב משני צירים עיקריים אשר יוצרים ומחברים את חלקי המתחם.

בפרוייקט זה נשענתי על סיפרו של אלדו רוסי “הארכיטקטורה של העיר” המדבר על השילוב בין ישן וחדש בעיר ועל השימוש והשילוב של ה- URBAN ARTIFACT.

המתחם יושב על דרך יפו אשר מהווה את החיבור בין העיר יפו ובין העיר ירושלים.

דרך יפו מסמלת בעיני את כניסת החוץ (מיפו) פנימה (לירושלים).

 

פיתוח המתחם עוסק בקהילה מארבעה היבטים שונים של החיים בה:

השוק - בו מתנהלים חיי היום יום, העיסוקים הבסיסיסיים של קיום החיים בקהילה.

התיאטרון -  כאן נוצרים כינוס קהילתי ועירוני אל המתחם ונותן את מימד התרבות ופנאי

הגן - העולה מגן סאקר ויוצר קיפול של החיים מסביב אל המתחם.

הדרך הישנה - יוצרת חיבור בין שני קצות המתחם ומכילה חיי מסחר שונים ומגורים לאמנים.

 

השוק נוצר על ידי תנועת הקיפול הממשיכה מגן סאקר ונותן מרחב לחיי הקהילה ולמבקרים מחוץ.

המרחב כולל מסחר, משרדים וגן כאשר הגן מהווה את נקודת המרכז של כל אלו, ונותן המשך לשוק אשר זורם מהדרך הישנה דרך המבנה הישן והתאטרון ולכן אוסף את המתחם כולו. השוק וסביבתו יוצר סיום של גן סאקר ומכנס אל תוכו את חיי החוץ של הקהילה והסביבה.

 

מתוך המבנה הישן עובר חלל המשמש כגלריה ומעביר את המבקר בתיאטרון בחוויית הגילוי במשך היום הגלרייה חיה דרך המרחב שמעליה ובלילה הכיכר הקבלת חיים חדשים דרך הגלריה שמתחתיה. בין החלל המחבר ישנם ריבועי הזכוכית אשר משמשים גם כספסלי רחוב וגם כאפשרות לחוות חלק מהגלריה.

 

THE URBAN ARTIFACT

 

מתחם התיאטרון המתחלק ל-4 חלקים:

1.חלל הכניסה שבו יש מסחר וחללי לימוד

2.קומת רחוב הפנים שבה יש מסחר שיווקי

3.חלל הפנים - חלל ההופעות

4.איזור הביינים - חללי שהייה, מפגשים ומנהלות.

 

חזיתות התיאטרון מבטאות כל את הקשר שלהן אל החוץ והפנים כאשר החזית הצפונית הינה המפגש בין החוץ לפנים ואילו החזית הדרומית הינה ביטוי לפנים המבני הנפגש עם הפנים המתחמי.